החלטה בתיק ת"א 9621-10-12

1. בפני בקשת התובעת לעיון במסמך ספציפי ומנגד טענת הנתבעת לחסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט.

העובדות הצריכות לעניין

2. המבקשת 1 המנוחה ליביה שרטר ז"ל (להלן: המנוחה) היתה מבוטחת אצל המשיבה בפוליסת קבוצתית לביטוח סיעוד של חברי בריאות כללית.

3. ביום 14.9.11 או בסמוך לכך נמסרה למשיבה דרישה לתשלום גמלת סיעוד מכוח הפוליסה.

4. במכתב מיום 1.12.11 דחתה המשיבה חלקית את תביעתה של המבקשת וטענה כי כעולה מחוות דעת יועץ רפואי המנוחה סבלה מדיכאון מטופל תרופתית לפחות החל משנת 1974, שנים רבות עובר להצטרפותה לביטוח בשנת 1995, עובדה שאילו דווחה היתה מביאה להחרגת הפוליסה עבור כל מקרה שינבע בעתיד ממחלה זו. עם זאת ומאחר ומקרה הביטוח נובע בחלקו גם ממחלות שהחלו לאחר הצטרפות המנוחה לביטוח התביעה אושרה בשיעור % 65  בלבד .

5. ביום 17.2.13 נשלח לב"כ המשיבה מכתב דרישה לגילוי ועיון בחוות הדעת של היועץ הרפואי מטעם המשיבה עליו מבוססת תשובתה הדוחה חלקית את התביעה.

6. במכתב מיום 24.3.13 סירבה המשיבה להמציא לעיון המבקשים את חוות הדעת של היועץ הרפואי מטעמה בטענה כי חוות הדעת הינה מסמך פנימי ובהתאם חסויה.

טענות הצדדים

טענות המבקשת

7. המבקשים טוענים בראש ובראשונה כי המשיבה מנסה להתנער מחובתה במסגרת הליך משפטי זה לגלות ולהעביר לעיון המבקשים עותק מחוות דעת באצטלה של חיסיון שקיים כביכול לגבי חוות דעת פנימית.

המבקשים טוענים כי בדין ו/או בפסיקת בתי המשפט וההלכה הפסוקה לא מוכרת עילה לחיסיון בטענה כי מדובר  במסמך פנימי וככל הנראה כוונת המשיבה היא כי חוות הדעת נערכה לקראת המשפט.

8. בהנחה שטענת החיסיון מבוססת על כך שחוות הדעת הינה מסמך שהוכן לקראת המשפט המבקשים טוענים כי יש לדחות טענה זו מכל וכל ועל המשיבה לפעול בקלפים גלויים לפי הגישה הרווחת והמקובלת.

9. זאת ועוד עפ"י ההלכה הפסוקה חיסיון יוכר רק במקרים מיוחדים וחריגים בהם המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנת המסמך היתה לקראת המשפט. עוד נקבע כי המסמך שהיה נערך בין כה וכה מטעמים עניינים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך להנות מחיסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט צפוי. (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עופרה גלעד , פ"ד מט (2) 516 8.11.95).

טענות המשיבה

10. המשיבה טוענת כי הענות של בית המשפט לדרישתם של המבקשים בכוחה לפגוע ביכולת של המשיבה להתגונן כראוי מאחר ועסקינן באי גילוי שהינו עניין מובהק של מהימנות שעוסק בהפרה של חובת הגילוי המוגברת ו/או חובת האמון החלה המבטחת בשלב של כריתת חוזה הביטוח.

11. בנוסף טוענת המשיבה כי בנסיבות המקרה דנן מדובר במסמכים אשר הינם מסמכים חסויים אשר נערכו לצרכי המשפט וחל עליהם חסיון עפ"י דין ולכן אין להתיר את העיון בהם מחשש כי הדבר יפגע בהגנת המשיבה.

12. ההתייעצות עם רופא הבית מטעם המשיבה, לא הוכן כחלק משגרת עיסוקה של המשיבה, אלא הוכן באופן מיוחד לביסוס דחיית הדרישה של המבוטח הספציפי, כהערכות לקראת ההליכים משפטיים שהיו צפויים, כאשר היערכות זאת היתה המטרה הדומיננטית שלשמה הוכנו. כאמור היה ברור למשיבה, שדרישת המבוטחת היא "שלב ראשון" בנסיון לסיים את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט, כאשר דחייתה תוביל להגשת התביעה וכך אומנם היה.

דיון

13. הגישה הכללית המוצאת את ביטויה בתקנות סדר הדין ובפסיקה, הינה כי על בעלי הדין לפעול "בקלפים גלויים", בלא הפרעות, כדי לחסוך משאבים, ובמיוחד משאבים שיפוטיים [ראה: רע"א 5756/06 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' פי.אד בע"מ ואח' (ניתן ביום 21.1.07, פורסם באתר נבו)].